התנועה דרך גופנו הינה מקור חיים וכלי טיפולי כאחד.
התנועה, כערך מרכזי מכונן של חיינו
גוף נע הוא גוף חי, פעיל אנרגטית. הביטויים תנועה-אנרגיה-חיים הן מילים נרדפות המבטאות את אותו הדבר. התנועה אינה עוד דבר עזר בגופנו, אלא החיים עצמם. אנחנו מיטיבים להכיר את התנועה המניעה את גופנו בחלל הסובב אותנו, אבל לא מודעים לכך שהתנועה היא זרם של מידע הדרוש לקיומנו בכל עת ועת. מידע זה הוא מערכת הקודים המלאה של הבריאה שאנחנו חלק ממנה. התנועה משמשת אותנו כמו המים את ההלך הצמא במדבר. היא בסיס קיומנו. היא ביטוי שווה-ערך לאנרגיה, ושתיהן כאמור מילים נרדפות לחיים. התנועה היא הספק של עדכון משאבי המידע שלנו, והיא שמתאימה אותם לדרישות המשתנות של סביבות חיינו. היא לגופנו כמו הדלק למנוע. כמו שהחמצן לגוף במימד הפיזיולוגי, כך התנועה לגוף במימד האנרגטי. גופנו זקוק לה, היא מקור חיים. דברים אלה עומדים בבסיס התקשורת שבין גוף לתנועה, ומנחים את הדיאלוג בין המטפל למטופל.
חיות הגוף גדלה עם שיפור התנועתיות שבו, וזרימה טובה יותר של תנועה דרך הגוף משפרת את היכולות שלנו.
תפקיד התנועה במישור הטיפולי
הזרמת התנועה מאירה את גופנו. כאילו שלחנו אלומות אור להבהיר למוח איזורים חשוכים. היא משפרת תרשימים של מערכים בלתי פתורים בגוף, ומבליטה ליקויים בתפקוד.
התנועה כמו היתה גלי-ראדאר שבאו לשרטט מחדש את תמונת השטח ותיפקודיו.
בתור שכזו, התנועה מהווה כלי טיפולי מיוחד באופיו. אין לנו כלי יעיל ממנו.
הקושי בזיהוי התנועה כיישות עצמאית, ובמדידתה
התנועה לכשעצמה אינה ניתנת לזיהוי. תנועה אמורה להניע גופים, אך אין אנו מסוגלים לזהות בהם את התנועה עצמה. אנחנו מזהים את התקיימותה של התנועה על ואל תוך גופנו ואת השפעתה על כל הסובב אותנו, אבל לא יודעים איך היא נראית וגם לא יודעים איך למדוד אותה.
דווקא כיוון שברור לנו כבר תפקידה המרכזי של התנועה בהווייתנו, אנו מצווים להמשיך לחקור את כל ביטויי-השפעתה, ולאמץ כל גילוי חדש בנדון לעשותו מנוף מרכזי להתייעלות תיפקודי חיינו.
"שרוולי-תנועה"
התנועה חוצה את גופנו באמצעות מה שאני מכנה "שרוולי-תנועה" .
אלו הן שתי "אוטוסטרדות" החוצות את גופנו באלכסונים גדולים, מכף רגל ועד ראש. החל בכפות רגלינו דרך מפרקי הרגליים, האגן, חוליות עמוד השדרה, שכמות וכתפיים, ועד לכף היד הנגדית, בהתאמה. יש בינן קשרים ואף הסתעפויות רבות, כמו בכל רשת כבישים או מערכת נהרות.
שימוש נאות בשרוולי התנועה פותח פתח להבנה חדשה של כל הכרוך בפעילויות גופנו: את מושגי המאמץ מחליפים מושגי "רכיבה". אנו מוזמנים ל"רכב" על התנועה כפי שעושים עופות נודדים, סירות מפרש, גולשי גלים ורוכבי סוסים.
ה"רכיבה על התנועה" אינה כרוכה במאמץ רב. היא מנצלת תנועה שמקורה מחוץ לגוף, דוגמת הרטטים המתקבלים מרצפת כדור הארץ. בהשוואה למאמץ המבוזבז הכרוך ביצירת תנועה המופקת מתוך גופנו פנימה, יש לה יתרון ברור. את היתרון הזה ניתן לחשב במונחים של פונקציה מתמטית המבוססת על הבנת התהליכים המוטורי-פיזיקאליים.
לא כאן המקום לפרט פונקצייה זו, אבל ההבדל בין ההפקה הפנים-גופית לבין ההפקה החוץ-גופית של התנועה בגופנו הוא כה משמעותי שראוי להעמיק ולחקור בו. במהלך הטיפולים מתגלות תובנות בעניין זה והתפקודים האנושיים עוברים מהפכה של ממש.
איפיון ההתייחסות אל התנועה ואל תפקידה המרכזי בכל תפקודינו הפיזיים והמנטליים הוא תרומה חשובה וייחודית למהלך הטיפול על פי שיטתי.
